מצלמה ועדשות
פוקוס באירועים: AF-C, זיהוי עיניים ופוקוס בחושך
פריים לא חד הוא הסיבה הנפוצה ביותר לזרוק תמונה בעמדה. רוב הפספוסים לא נובעים מהמצלמה, אלא מהגדרה שלא מתאימה לחושך ולאנשים שזזים.
תמונה יכולה להיות מעט חשוכה, מעט צבעונית ואפילו מעט עקומה, ועדיין לצאת מגנט טוב. תמונה שבה העיניים לא חדות, לעומת זאת, כמעט תמיד נזרקת. בגודל של מגנט, העין של המתבונן הולכת קודם כל לעיניים בתמונה, ואם הן רכות, כל הפריים מרגיש כמו טעות.
באולם חשוך הפוקוס עובד קשה יותר: יש פחות אור, פחות ניגודיות, ואנשים שלא עומדים במקום. החדשות הטובות הן שמצלמות מודרניות טובות מאוד בזה, בתנאי שנותנים להן את ההגדרות הנכונות. בואו נעבור עליהן.
AF-S או AF-C?
ב־AF-S המצלמה נועלת פוקוס פעם אחת ומחזיקה אותו. זה מצוין לנוף ולמוצרים, אבל באירוע יש בעיה: מהרגע שהפוקוס ננעל ועד הלחיצה, האדם זז קדימה או אחורה כמה סנטימטרים. בצמצם פתוח, זה מספיק כדי שהעיניים ייצאו רכות.
ב־AF-C המצלמה ממשיכה לעקוב אחרי הנושא כל עוד הכפתור לחוץ. בשילוב עם זיהוי פנים ועיניים, זה המצב שמתאים כמעט לכל רגע באירוע: ריקודים, שולחנות, וגם קבוצות. לכן ההמלצה היא AF-C כברירת מחדל, ו־AF-S רק למקרים מיוחדים.
זיהוי פנים ועיניים
זיהוי עיניים הוא אחד השיפורים הגדולים בצילום אנשים בשנים האחרונות. המצלמה מוצאת את העין הקרובה ונצמדת אליה, גם כשהאדם זז. עם זאת, כדאי להכיר את הגבולות שלו:
- בקבוצות, העיניים קטנות מדי. כשיש עשרה אנשים בפריים, המצלמה לפעמים קופצת מפנים לפנים. כאן עדיף זיהוי פנים, או איזור פוקוס שאתם בוחרים.
- בחושך עמוק, הזיהוי נעלם. כשהפנים כמעט שחורות, אין לזיהוי במה להיאחז. אור עזר מהפלאש או מעט יותר אור קיים מחזירים אותו.
- משקפיים ושיער יכולים לבלבל. אם רואים שהמצלמה ננעלת על המסגרת, עוברים לנקודת פוקוס קטנה על העין.
איזור פוקוס: רחב, אזור או נקודה
- רחב עם זיהוי פנים מתאים לצילומים ספונטניים, כשהנושא זז בתוך הפריים.
- אזור (Zone) מתאים לקבוצות: אתם אומרים למצלמה באיזה חלק של הפריים לחפש, והיא בוחרת את הפנים הקרובות שם.
- נקודה גמישה מתאימה למצבים קשים: אור חזק מאחור, הרבה אנשים בשכבות, או פנים קטנות בצד הפריים.
פוקוס באירוע, בקצרה
- מצב
- AF-C כברירת מחדל
- איזור
- רחב עם זיהוי פנים ועיניים לצילום ספונטני
- קבוצות
- אזור (Zone) או זיהוי פנים, בצמצם f/4 ומעלה
- מצבים קשים
- נקודה גמישה על העין הקרובה
- אור עזר
- פעיל בפלאש
פוקוס בקבוצות
בקבוצה של שתי שורות, הבעיה היא לא רק איפה הפוקוס נופל, אלא כמה עומק יש לו. בצמצם f/1.8 ובמרחק של שני מטרים, עומק השדה הוא עשרות סנטימטרים בודדים. כלומר, השורה הראשונה תצא חדה והשנייה כבר לא. לכן לקבוצות עוברים לצמצם f/4 ומעלה, ומכוונים את הפוקוס לפנים שבשורה הקדמית, קרוב למרכז.
החשבון המלא, כולל איך מסדרים אנשים כדי שכולם יהיו באותו מרחק מהמצלמה, מחכה במדריך צילום קבוצות באירועים.
כשהמצלמה "מחפשת" בחושך
כשאין מספיק אור או ניגודיות, העדשה נעה קדימה ואחורה בלי לנעול. זה קורה בעיקר בפינות חשוכות ובפנים שמוארות רק מאחור. כמה פתרונות, לפי הסדר:
- אור עזר לפוקוס. רוב הפלאשים החיצוניים מקרינים אור עזר אדום או לבן שעוזר למצלמה לנעול. ודאו שהוא מופעל בתפריט של המצלמה ושל הפלאש.
- נקודה עם ניגודיות. קצה של משקפיים, עגיל, או קו בין שיער לפנים. המצלמה צריכה קו כדי להתפקס.
- עדשה בהירה. עדשה של f/1.8 מעבירה לחיישן הפוקוס יותר אור מעדשה של f/2.8, גם אם מצלמים בסוף ב־f/4.
- פוקוס ידני עם הדגשה (Peaking) לרגעים סטטיים, כמו הדלקת נרות.
על ההגדרות של אור חלש באופן כללי, כולל מהירות תריס לאנשים שזזים, כתבנו במדריך צילום אירועים בתאורה חלשה.
אור חזק מאחור
במה מוארת, מסך לד או חלון מאחורי האנשים מושכים את הפוקוס אל הרקע. המצלמה רואה שם ניגודיות חזקה, ולכן נועלת עליו. הפתרון הוא לצמצם את איזור הפוקוס לפנים, או לזוז הצידה כך שמקור האור לא יהיה ישר מאחורי הראש. בנוסף, פלאש מוחזר מאיר את הפנים ומחזיר להן ניגודיות, וכך גם הפוקוס נועל מהר יותר. ההסבר המלא נמצא במדריך פלאש באולם אירועים.
פוקוס בכפתור האחורי
בהגדרה הזאת מנתקים את הפוקוס מכפתור הצילום, ומעבירים אותו לכפתור בגב המצלמה (AF-ON). היתרון הוא שליטה: אפשר לנעול פוקוס על קבוצה, להפסיק ללחוץ, ולצלם כמה פריימים בלי שהמצלמה תתפקס מחדש על מישהו שעבר מקדימה. זה לא חובה, אבל צלמי אירועים רבים לא חוזרים לשיטה הישנה אחרי שהתרגלו.
לבדוק חדות לפני שמדפיסים
בתחילת הערב, הגדילו פריים או שניים על המסך האחורי ובדקו שהעיניים חדות באמת. מסך קטן מסתיר פספוסים קטנים, ומגנט מגלה אותם. בעמדה עצמה, תוכנה טובה חוסכת את הבדיקה הזאת: ב־NMagnet סינון האיכות מסמן תמונות לא חדות עוד לפני שבוחרים, כך שהמגנט החשוך או המטושטש לא מגיע בטעות למדפסת. ולתמונה שבכל זאת יצאה רכה, יש בתצוגה המורחבת כפתור "תקן פוקוס" שמשחזר את חדות הפנים. עם זאת, זו הצלה ולא תחליף: פריים חד מהמצלמה תמיד ייראה טבעי יותר, ולכן ההגדרות שבמדריך הזה עדיין קובעות. על כל שאר ההגדרות של המצלמה כתבנו במדריך הגדרות מצלמה לצילום אירועים.
פוקוס טוב באירוע הוא פוקוס על העין הקרובה, ברגע הנכון, בצמצם שמשאיר מקום לטעות.
שאלות נפוצות
עדיף AF-C או AF-S בצילום אירועים?
AF-C, כי אנשים זזים גם כשהם עומדים לצילום. המצלמה ממשיכה לעקוב אחריהם עד הלחיצה, ובשילוב עם זיהוי עיניים מקבלים יותר פריימים חדים.
למה המצלמה מתפקסת על הרקע ולא על האנשים?
בדרך כלל כי ברקע יש ניגודיות חזקה, כמו במה מוארת או מסך. צמצמו את איזור הפוקוס לפנים, הפעילו זיהוי פנים, או הוסיפו פלאש שמאיר את הפנים.
מה עושים כשהמצלמה לא מצליחה להתפקס בחושך?
מפעילים אור עזר בפלאש, מכוונים לנקודה עם ניגודיות כמו קצה משקפיים או עגיל, ואם אפשר עוברים לעדשה בהירה יותר. לרגעים סטטיים, פוקוס ידני עם הדגשה עובד היטב.
